יעל כתבה פוסט שבקריאה ראשונה די עצבן והעליב אותי. בקריאה שניה ושלישית הבנתי יותר את כוונתה. הביקורת שלה לא הופנתה כלפי (יעל אגב נמנעה מלפרר אלי ואילו אני חשפתי את עצמי בתגובה שהשארתי אצלה), אלא כלפי אנשים ששופטים אותה לפי ההתנהגות שלי (או של חברים שלה באופן כללי).
אני לא מרגישה צורך להצדיק את ההתנהגות שלי באותו ערב (אני מתייחסת כרגע לסיפור השני בפוסט שלה), גם לא להתנצל עליה. מה שאני בוחרת לעשות והצורה בה אני בוחרת להתמודד ולהתנהג עם אנשים היא ענייני הפרטי. באופן אישי אני חושבת שהתנהגתי בסדר גמור. ואני, אגב, מאוד נהניתי מהערב המדובר, למרות הרעל שנשפך עלי מאחורי גבי. מבחינתי, אנשים ששופטים אותי אחרי דקה וחצי היכרות, אינם שווים את ההתייחסות שלי.
כבר התחלתי בעצמי לכתוב פוסט על אותו ערב. סיפרתי שם איך הערב התחיל, בחפוז נעים אצל התייר לפני היציאה. כתבתי על ההרגשה שהיתה לי כשהגענו לבר השכונתי. הרגשתי טוב, הרגשתי סקסית ואהובה והייתי מלאת ביטחון. כתבתי על זה שהתחילו איתי פי שלושה גברים מבדרך כלל, למרות חוסר הדיסקרטיות שלי ושל התייר (אני באמת צריכה לצאת איתו יותר) וסיפרתי גם על כמה שטויות שעשינו במהלך הלילה.
הפוסט של יעל קצת שינה את הפרספקטיבה שלי על כל הלילה הזה. הרי בסופו של דבר, הסיבה שבגללה נהניתי כל כך לא היתה בגלל כל הדברים שמניתי למעלה, אלה היו רק תופעות לוואי, אלא פשוט מאוד כי ביליתי עם שלושה אנשים שאני אוהבת. אולי שלושת האנשים שאני הכי אוהבת והם אלה שגרמו לי להרגיש כל כך טוב ולכל מה שנלווה להרגשה הזאת.
כתבתי פעם פוסט על הקושי שלי ביצירת חברויות. באופן אישי, זהו אחד הפוסטים שלי שאני יותר אוהבת. מעטים הם האנשים שעושים את המאמצים להכיר אותי לעומק. אני מודעת לכך שאני יוצרת רושם של מישהי בלתי נגישה וסגורה וההתנהגות שלי מתפרשת לעיתים לכל מיני כיוונים שונים. יהיו את אלה שיקראו לי זונה/ שרמוטה, אלה שיגידו שאני סנובית ואלה שסתם לא מבינים מה הקטע שלי. ויש את אלו, המעטים, שחופרים קצת יותר לעומק ומגלים מי אני באמת. אלה בדרך כלל גם נשארים.
ביום שישי ביליתי עם שלושה אנשים כאלה. שלושה אנשים שאוהבים אותי, לא למרות, אלא בגלל מי שאני.
שלושה אנשים שאני אוהבת בגלל מי שהם.
“אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה“. ובכן, החברים שלי הם ערב רב של גוונים וצורות ותכונות אופי ויופי שונות:
התייר: מבריק, בעל אבחנה חדה כתער ואינו שופט.
הקטנה: התגלמות האקסיומה שאומרת שדברים טובים באים בחבילות קטנות. אישה דעתנית, עצמאית ועוצמתית ועם זאת יש בה פתיחות וקבלה למגוון רחב כל כך של דעות ורעיונות שונים משלה.
והיעל: טוב לב ונאמנות חוצת גבולות. אידאולוגית ורומנטיקנית חסרת תקנה ותמיד מצליחה לראות את הצד האופטימי שבכל צרה.
וכולם התברכו בחוש הומור ורוח שטות שאני מתחברת אליה ואוהבת. אלו אנשים שבחרתי כחברים והם בחרו בי כחברה.
יעל מתרעמת על כך שאנשים שופטים אותה לפי ההתנהגות של חברים שלה. ואני אומרת, שאם אנשים, לא כל שכן זרים מוחלטים, שופטים אותי לפי החברים שלי, הבעיה היא לא אצלי, גם לא אצל החברים שלי, הבעיה היא אצלם. ועם כל הכבוד לבעיות שלהם, לא אכפת לי מהם כהוא זה.
25 בJanuary, 2010 בשעה: 02:35
אוחח נו עכשיו הבכת אותי. גם אני אוהבת. את שלושתכם והיה כיפכוף של דבלדייט ביום שישי ושימותו הקנאים השטחיים שלא הייתי יורקת עליהם גם אם היתה בצורת של 7 שנים.
ובהקשר לזה – מסתבר שליכלכו גם עלי: אני ממורמרת, רעה וצינית – יש!
25 בJanuary, 2010 בשעה: 13:42
אוי, זה נושא כל כך כאוב. במיוחד במקום שבו למרות כל ה”שילך העולם להזדיין ולא איתי!” בפנים אני מרגישה את הכיווץ של הביקורת של – מה יאמרו, ואיך ישפטו אותי על מי שאני בוחרת להיקשר אל – זה כל פעם מפתיע אותי מחדש.
מה שכן – ביקורת של אנשים בפאבים – יוחזר הפחחחח לאלתר!
25 בJanuary, 2010 בשעה: 15:22
כוסאמכ…
למה עלי אף אחד לא מלכלך???
ממש משפיל.
25 בJanuary, 2010 בשעה: 16:46
ליז- כפרה עלייך.. אני מקנאה באצילות הנפש שלך להיות חסינה כלפי כל הציניות והביקורת. לצערי אני אדם שמייחס הרבה למה “יגדו עלי” כן זה חינוך של קיבוץ. בכל אופן , תודה על המחמאות..
ליטל- ברור שלך היה כייף, אותך לא שלחו שתי חברות הביתה עם שוקולד על האף כאשר הן שתיהן מתגלגלות מצחוק.. ממש הקיץ של אביה.. רוע של ילדים.
תייר- האמת שגם עלייך אמרו, ואם אתה כבר שואל אז שאלו מי הוא הבחור האנמי שהיא ספק איתו ספק לא, ונותן לה להתנהג ככה..
25 בJanuary, 2010 בשעה: 17:07
זה ליכלוך זה?
זה ביעור חמץ.
26 בJanuary, 2010 בשעה: 01:50
באמת, חמור ביותר! איך הוא הרשה לה לצאת מהבית בלי כיסוי ראש, להוסיף חטא על פשע ולדבר עם גברים זרים בזמן שהיא לוגמת אלכוהול ומעשנת סיגריות, השם יקום דמה היא אפילו שילמה על עצמה.
הרי את יודעת מה יקרה אם נשים יתנהגו ככה? בסוף, היא תרצה להוציא רשיון נהיגה, להצביע בבחירות ולהשקיע בקריירה. טוי
26 בJanuary, 2010 בשעה: 07:35
הממ. שיחת בר חצי תמימה על צ’ייסר תמורת כסא פרנסה זוג פוסטים תמימים. זה כמובן אומר שגם את וגם יעל הקדשתן הרבה יותר מדי זמן ומאמץ להתייחס למילים של איזה אידיוט.
בעניין אחר אך קשור, בתיכון למד איתי אחד כזה שעשה המון רעש מכמה הוא לא שם זין על העולם. תמיד שעשעה אותי הסתירה. צריך לקחת בחשבון שאם את מתכוונת לכתוב כמה לא אכפת לך מה חושבים עלייך ועל חברותייך בפוסט שנולד מתוך מה שחושבים עלייך ועל חברותייך, אולי זה ייראה כאילו קצת כן אכפת לך מה חושבים עלייך ועל חברותייך. או במילותיה של המלכה גרטרוד: The lady doth protest too much, methinks.
26 בJanuary, 2010 בשעה: 11:43
אויש נמרוד אתה מוציא את החשק להתבכיין ולחפור. אתה בחיים לא תהיה בת
27 בJanuary, 2010 בשעה: 16:28
ואני????
27 בJanuary, 2010 בשעה: 18:59
נאאא.
גם לך כבר אין סיכוי
28 בJanuary, 2010 בשעה: 00:48
באמר.
28 בJanuary, 2010 בשעה: 01:28
אל תתבאס בייב.
אתה בסדר גם בתור בן.
30 בJanuary, 2010 בשעה: 20:11
הרע במיעוטו.
31 בJanuary, 2010 בשעה: 15:23
או המיעוט הרע..