The blog remains the same

וואו, אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל, היו כל כך הרבה סיפורים קטנים שרציתי לספר ופיספסתי בגלל כל הסרט עם הדירה ובינתיים ההתלהבות עברה מחלק מהם והסיפורים המרגשים הפכו קצת לאולד ניוז ובכל זאת יש כמה שאני רוצה לחלוק ונראה לי שחלק מהם יהיו רלוונטים גם לעתיד, so here goes…

ארבעה בחורים נכנסו/יצאו מחיי:

עלם חמודות אחד שכבר הזכרתי באחד הפוסטים הקודמים שלי, אבל לא ממש יצא לי לספר עליו את הסיפור המלא ואת רובו אפשר להבין מהתמונה המצורפת (לקרוא מימין לשמאל, לחצו פעמיים לצפיה בגודל מלא):

ולאלה שחדשים פה, הפוסט המדובר הוא כמובן הפוסט הזה.

בחור מהמם – אותו אני עוד אזכיר בהמשך, שמתי עליו עין כבר לפני שנה כשיצאתי למשך דקה וחצי דוקא עם חבר שלו שלימים הפך לידיד טוב שלי וחלק אינטגרלי מקבוצת החברים שלי. לי ולבחור מהמם יצא להפגש לעיתים די רחוקות וברוב הפעמים אחד מאיתנו היה תפוס, מה שלא נתן לנו אף פעם הזדמנות לבדוק את מידת העניין שלנו אחד בשני. כל זה כלומר עד מוצ”ש לפני כשלושה שבועות שבו שנינו הגענו לפאב, רווקים לשם שינוי והתפתחה בינינו שיחה ארוכה ומעניינת שסופה בנשיקה סוערת מחוץ לפאב וחירמון נחמד מאוד על המיטה שלי. בחור מהמם צעיר ממני בשנה, הוא מהמם לא רק מבחינה חיצונית, אלא גם אינטילגנט, נחמד ומתלבש ממש יפה. אה כן, והוא גם מנשק ממש טוב ומסתבר שגם שם עין עלי בערך מאותו זמן שאני שמתי עין עליו ומחפש קשר רציני. אז מה הבעיה, אתם ודאי שואלים, ובכן בחור מהמם לומד וגר בבאר שבע, עובדה שלא ממש מאפשרת לשנינו להכנס לקשר אחד עם השני בזמן הקרוב, אבל נשארנו ביחסים טובים ומיודדים ואני ממשיכה לחשוב שהוא מהמם.

בחור שווה – אוקי, בעצם הסיפור עם בחור שווה מתחיל לפני שבוע בסיפור מצחיק אחר שתיכף אספר ונגמר בערך שם כי הבחור השווה נעלם כלא היה ומרגע זה בעצם הפך להיות בחור לא כל כך שווה.

בחור מעניין – זה שביליתי איתו את הלילה של חמישי האחרון ועד שישי בצהריים בסקס מעולה. אני מאמינה שעוד אשמע ממנו.

סיפור מספר 1 מתחיל בסופ”ש מגניב שהיה לי לפני שבועיים, הוא נפתח כבר בחמישי בצהריים עם ארוחת צהריים עם הבחור שלאחריה המשכנו אני והוא לטיול בנמל והרגעות בשמש המדהימה של הצהריים. אין ספק שזה היה יום מושלם לקחת חצי יום חופש. המשיך בערב אצל חברה טובה, שם התכנסנו לנו הבנות לערב רווי אלכוהול, סמים, אוכל, רכילות ונוסטלגיה עם הבאקסטריט בויז וטייק ד’את וריקודים של ילדות מפגרות בפיג’מות. חברה שלי הביאה איתה עוד חברה שלא הכרנו שתקרא מעכשיו בחורה מגניבה ואחרי שהערב הסתיים אני ובחורה מגניבה החלטנו בפרץ של ספונטניות לקפוץ לעטרה לבדוק מה קורה שם. כמובן שלא טרחנו להחליף בגדים והגענו לעטרה היא עם טרנינג וחולצת טריקו ואני עם ג’ינס ישן וחולצת בייסבול של העבודה הקודמת שלי עם לוגו החברה. היה מצחיק ותתפלאו אבל אפילו התחילו עם שתינו.

הסופ”ש הזה המשיך בשישי שקמתי מוקדם ועשיתי קניות בשוק, בירה (אספרסו כפול בשבילי) במנזר עם אחותי והחבר שלה ולאחר מכן טיול בים יחפה לצפות בשקיעה. בד”כ כשאני מגיעה לטיול בים אני מתחילה ללכת צפונה ואולם הפעם הגעתי ושמעתי את התופים מחוף המתופפים ומשהו אמר לי ללכת דרומה לשם. בהתחלה סתם עמדתי בצד והתנוענעתי קלות והסתכלתי על האנשים המעטים שרקדו בתוך המעגל עד שאחד הרוקדים ניגש אלי והזמין אותי לרקוד. כמובן שסירבתי כי יש לי פחד קהל היסטרי, אולם כמה דקות אחר כך התחלתי לשאול את עצמי למה אני כל כך מפחדת מזה ותוך דקה כבר הצטרפתי לריקוד, קהל שלם מוחא כפיים, מתופף, מריע ומצלם המון ואני בשלי רוקדת יחפה כאילו אני הבנאדם היחיד בעולם וככה למשך יותר משעה. החוויה היתה רוחנית כמעט וחזרתי הביתה מלאת אדרנלין מוכנה לטרוף את העולם.
ארוחת הערב שבישלתי לא יצאה מוצלחת במיוחד, תזכורת לעצמי - פעם הבאה שאני קונה בשר לקרפצ’יו, לא לתת לקצב לחתוך את הפרוסות.
אני כבר לא זוכרת אם יצאתי בערב או לא, אבל אם אני לא זוכרת אז כנראה שזה לא היה חשוב במיוחד. בשבת בבוקר קמתי בשעה לא ממש סבירה כדי להגיע לחגיגות השנה של מיקה, ישנתי קצת בצהריים ובערב יצאתי עם עלם החמודות והעברתי שיעור באנטומיה (שהפך לאחד הפוסטים היותר מוגבים שלי).

סיפור מספר 2 – עד כאן הכל היה בסדר, אבל ביום שלישי התחילו כל הצרות של העולם ליפול עלי ומצאתי עצמי נואשת ומיואשת עם החלטה שנשבר לי ואני צריכה למצוא דירה חדשה. עסוקה ברחמי העצמיים הצלחתי לעצבן לא מעט אנשים, כולל את קלינגר כשניסיתי לכתוב פוסט להיתוך, אבל זה בסדר כי הוא הצליח גם לעצבן אותי חזרה, וחברה טובה שהחליטה שנמאס לה לשמוע את היללות שלי בכל הזדמנות ונתנה לי שטיפה די רצינית על זה שאני כל הזמן עסוקה רק בעצמי (ונאמר דהה).

סיפור משעשע מספר 3, נפתח בערב חברה ביום ראשון שעבר שהתקיים בצפון הרחוק (הרצליה). הערב היה נחמד והסתיים יחסית מוקדם ולכן החלטנו אני, הדר ואוריאל מהמשרד להמשיך לפאב הקבוע שלי. הגענו לשם כולנו מתודלקים היטב מכל היין שהוגש לנו קודם, אוריאל והדר לקחו עוד בירה והברמנית כמעט הורידה לי סטירה כשביקשתי ממנה קולה בשבילי. כמובן ששתי דקות אחר כך כבר הוגשו לנו צ’ייסרים על הבית והמצב רוח רק השתפר. דיברנו שטויות והדר* אמר משהו על זה שהוא רוצה חמישה ילדים ושלאמצעי יקראו גדי ומיד החלטנו שכדאי שהוא ינסה את זה בתור שורת פתיחה על בחורה מזדמנת. הבחורה המזדמנת לא התרשמה במיוחד והוחלט להמציא משפט גרוע אחר. הפעם אני הייתי זו שצריכה לבדוק את יעילותו. הקורבן הנבחר היה בחור שווה מלמעלה שישב על הבר. ניגשתי, הצגתי עצמי והודעתי לבחור שווה שלפני שאני מתחילה איתו, אני צריכה להיות כנה ולשים את כל הקלפים על השולחן והתוודיתי בפניו ש”פעם הייתי גבר, אבל היום אני כל כולי אישה”. בחור שווה הסתכל עלי בפליאה, לאחר מכן צחק בקול, ואז תוך כדי פלרטוט הזמין אותי לשלושה צ’ייסרים של טקילה. חזרתי להדר ואוריאל והודעתי להם בחדוות ניצחון שזו שורת הפתיחה הכי טובה שנתנו לי בחיים. בחור שווה ליווה אותי הביתה, התנשקנו ואז המשכנו להתנשק על הספה שלי עד 4:30 לפנות בוקר, או אז נזכרתי שאני בעצם צריכה לקום לעבודה תוך שעות ספורות ובחור שווה הלך לדרכו עם הבטחה שיתקשר ב 18:17 (שזו כידוע השעה שבה צריך להתקשר).

מיותר לציין שלעבודה הגעתי עם הנגאובר עצבני ופרשתי מוקדם כדי שאספיק לישון לפני שאני צריכה שוב להגיע לפאב לחגוג יומולדת לאותה חברה שעצבנתי. בחור שווה התקשר ב 18:22 והעיר אותי, אני זוכרת שאמרתי לו שאני לא יכולה להפגש איתו כי יש את היומולדת, אבל את כל היתר כבר שכחתי. למחרת דיברנו בערב וקבענו שניפגש במהלך הסופ”ש. יום רביעי ניסיתי להתקשר ואין תשובה, כנ”ל ביום חמישי. בחור שווה נעלם. הוא כבר לא בחור שווה אלא סתם בחור לא ברור.

סיפור מספר 4 – עם כל הטירוף שעבר עלי, בעצם לא הספקתי לעשות את הדבר החשוב מכל וזה לחפש דירה. אז איזה מזל שבזמן שהתארגנתי לאירוע חברה קיבלתי טלפון מבחור מהמם שסיפר שאחותו שגרה בנחלת בניימין מפנה את הדירה שלה כי היא עוברת לגור עם החבר שלה. ביום שלישי הלכתי לראות את הדירה וביום רביעי כבר סגרתי איתה על תאריך כניסה והתקשרתי לאחיה כדי להודות לו על השידוך. כבר ציינתי שהוא מהמם?! עכשיו אני באופן רשמי מוכנה להתחתן איתו.

ביום חמישי דיברתי עם בעל הבית שלי ואמרתי לו שאני רוצה לעזוב והוא באופן מפתיע לא עשה לי בעיות והגיע הבוקר להחזיר לי את הצ’קים שלי ולקבל ממני צ’ק חדש על חצי חודש פברואר.

בקיצור, לשם שינוי אני הולכת לסיים את הפוסט בנימה אופטימית - אפשר להגיד לי מזל טוב, אני עוברת דירה בעוד שבועיים מהיום והפעם אני חושבת שיהיה בסדר.

* הדר הפך לאחרונה להיות היועץ הראשי שלי לענייני גברים – הוא חתיך, שנון, אינטיליגנט, פלרטטן לא קטן ובכלל סוג של וומנייזר שכל יום מחליף בחורה. מסוג הגברים שבהחלט יכולים לענות לתיאור הגבר המנייאק, אך עם זאת גם רגיש ונחמד, בעיקר לבחורות שהוא לא מזיין.