סיפור אהבה סוחף וסוחט דמעות על אהבה בלתי אפשרית, בכיכובה של השחקנית הנפלאה ועטורת הפרסים, סנדי בר.
אז ככה, סנדי בר, שבילתה הרבה יותר מדי זמן במכון השיזוף, היא גרסיה – הנערה הכי יפה באי. עד סוף הסרט לא ברור היכן נמצא האי הזה, שכן לכל אחד מאנשי האי יש מבטא גרוע אחר וגם השמות שלהם לא בדיוק מעידים על שייכות לאנשהו. המבטא של סנדי בר, למשל, נע במשך כל הסרט בין ישראלי, אנגלי, אמריקאי ונסיון נואש למבטא אוריינטלי כלשהו. בכל מקרה ההימורים שלי היו בין ספרד, יוון ואיטליה, או משהו בסגנון – סתם בגלל המראה הים תיכוני של כל הנוכחים. בחזרה לעלילה המרגשת – אמרנו שסנדי היא הנערה הכי יפה באי, אבל לגרסיה יש סוד (סתם, זה לא באמת סוד. כל האי יודע את זה), על גרסיה מוטלת קללה, שכל מי שמתאהב בה מוצא את מותו בידי הים. אה כן, לגרסיה יש איזשהו קשר מיסטי ולא מוסבר לים. כמו כן, יש לה גם מאגר אינסופי של שמלות לבנות. באמת. במשך כל הסרט היא לובשת אך ורק שמלות לבנות, וכל פעם שמלה אחרת.
לגרסיה גם יש חבר, קוראים לו סבסטיאן, ופעם, לפני המון שנים, גם אח של סבסטיאן היה מאוהב בה. הוא מת מטביעה, רגע לפני שהספיק לנשק אותה, כך שסבסטיאן אמנם מאוד אוהב אותה, אבל גם מפחד ממנה פחד מוות (קלטתם את משחק המילים? הא? הא?). יום אחד מגיע לאי איש זר בשם מרסלו שהוא גם צלם. תוך כדי הליכה בשוק, מרסלו קולט את גרסיה ו(ותודו שלא ציפיתם לזה בכ-לל) מצלם אותה, כי אתם יודעים, היא ממש יפה וזה. רק שמרסלו לא יודע על הקללה שמוטלת על גרסיה והוא מנסה להתקרב אליה, והיא, לפחות בהתחלה, מנסה להרחיק אותו – גם בגלל הקללה וכו’, אבל גם כי יש לה את סבסטיאן, ואז מה אם הוא לא מעז להכנס איתה למים, למרות שהיא תמיד נכנסת למים עם שמלה לבנה שקופה ובלי חזיה. אבל מרסלו אמיץ והוא נכנס איתה למים.
יום אחד, בזמן איזשהו פסטיבל מתים של האי אפוף המיסתורין, סבסטיאן מחליט שזהו והוא עולה על סירה קטנה ומפליג לכיוונה של גרסיה (לא ברור למה הוא צריך להפליג אליה כשהיא נמצאת על אותו אי, אבל מילא), כדי להציע לה סוף סוף נישואים, ונעלם עם סירתו ולא חוזר יותר. בטוויסט עלילתי מפתיע ביותר, כל אנשי האי מאשימים את גרסיה, שטרם הסירה את הקונכיות המפגרות מהשיער שלה, במותו של סבסטיאן, והם צועקים עליה שהיא רוצחת וזורקים עליה פירות. גרסיה צורחת עליהם חזרה, אז הם זורקים עליה עוד דברים ומשהו פוגע לה בראש והיא מתעלפת וסבתא שלה תופסת אותה. אה, ושכחתי לציין שלפני זה שרפו את הבית שלה ושל סבתא שלה (כן, גם ההורים של גרסיה טבעו בים, כשהיא היתה ילדה, והיא גרה עם סבתא שלה). לפתע פתאום מגיע מרסלו ומרים את גרסיה המסכנה מהרצפה של השוק, ובזרועותיו החסונות סוחב אותה לכנסיה, שם היא מתעוררת ורואה אותו והוא מציע לה נישואים. גרסיה המבולבלת לא יודעת מה נפל עליה, ובשטף של התלהבות מרסלו ממשיך ואומר שהם יעברו לאי אחר, שם יש אנשים ומכוניות ופסטיבלים ואפילו רכבת חשמלית. גרסיה לבסוף נעתרת לבקשתו להנשא, אך מציבה תנאי אחד – שהם ישוטו לאי האחר הזה בסירות נפרדות ומרסלו מסכים. ואז גרסיה שוב לובשת שמלה לבנה ושטה לה לאופק להתחתן עם אהוב לבה החדש, והאי נענש על כך שלא קיבל את גרסיה ולעג לה וכו’ וטובע בים.
הסוף.
ויש לזה גם עמוד ב IMDB